תכנון מסלול טיול בקובה

מאת קובני | בקטגוריה טיפים לטיול בקובה יום שבת 24 במאי, 2008

מסלול הטיול ברחבי קובה תלוי בעיקר בזמן שיש לכם ובטעם אישי. יש מי שמסתפק בטיול של 7-10 ימים בקובה, אחרים פורסים את הטיול על פני שלושה שבועות ואף יותר.
לדעתי כדי לראות את כל המקומות המרכזיים והמעניינים בקובה וגם להנות מהם, יש להקדיש לקובה כשלושה שבועות. אבל אל תדאגו, גם אם יש ברשותכם רק שבוע תוכלו להנות מקובה ולראות הרבה דברים.

מה לקחת בחשבון כשמתכננים טיול בקובה?

חשוב מאוד לתכנן מראש את מסלול הטיול, ולקחת בחשבון את המבנה הגאוגרפי של קובה, את מגבלות התחבורה והכי חשוב - את האופי הקובני. אם אתם משלבים את קובה עם יעד נוסף לא צריכה להיות לכם איזושהי תלות בין היעדים, כי ניתן להכנס ולצאת מקובה גם מדרום וגם מצפון, וכמות הטיסות היא סבירה בהחלט. למשל, בקו הוואנה-קנקון (מקסיקו) יש 2-3 טיסות יומיות.

קובה - אי צר וארוך

בגלל הצורה המוארכת של האי, הטיול בקובה הוא מצפון לדרום או להיפך. אם אתם נכנסים לקובה ויוצאים מקובה דרך אותה עיר, ואתם מתכננים לראות את כל קובה, מאוד מומלץ לקחת טיסה פנימית מהוואנה לסנטיאגו/ברקואה, או לחילופין לשקול להגיע לקובה מהוואנה ולעזוב מסנטיאגו (או להיפך).

מגבלות זמן

אם אין לכם מספיק זמן אז תאלצו להסתפק בחלק אחד של קובה, בדרך כלל זה יהיה צפון ומערב קובה (אזור הוואנה). הסיבה לכך היא שהוואנה, בירת קובה, היא בגדר חובה, וסביבה יש כמה אפשרויות נוספות וטובות לטיול, בעוד שבדרום יש פחות אזורים מעניינים.

מגבלות תחבורה

כדאי לקרוא את הכתבה על תחבורה בקובה כדי להבין שיחסית לאתרי תיירות אחרים שאתם מכירים, בקובה התחבורה היא די מוגבלת, ולכן תכנון נכון יחסוך לכם הרבה זמן. אמנם קובה לא גדולה, אבל בגלל צורתה המאורכת המרחקים בין הצפון לדרום גדולים ויש לקחת בחשבון גם את הזמן שיוקדש לנסיעה. ככל שתטיילו ביותר מקומות תאלצו לבזבז יותר זמן בדרכים. למי שזמנו קצר זה עלול להיות משמעותי.

האופי של קובה

אם אתם רוצים להנות מהטיול שלכם בקובה, קחו טיפ לדרך: טיול בקובה צריך לעשות בקצב של קובה, כלומר לאט לאט. בכל מקום רצוי להיות מספר ימים, לספוג את האוירה ולהכיר את האנשים מקרוב. אם תדחסו יותר מדי לטיול, ותרוצו ממקום למקום בשביל לעשות וי, רק כי מישהו סיפר לכם שמקום X שווה טיול ולכן חבל לפספס אותו, ו"אם כבר הגענו עד פה אז בואו נראה עוד עיר", אז תפספסו את המהות של הטיול בקובה. עדיף לראות פחות אבל למצות את מה שכן רואים ועושים. לדעתי זה טיפ שתופס כמעט לכל טיול בחו"ל, אבל בקובה יש לו משמעות רבה, כשתהיו שם תבינו על מה אני מדבר.

יעדים מומלצים

קובה כוללת מספר קטן יחסית של מקומות תיירותיים וכאלה ששוה לבקר בהם, כל השאר די מיותר או חוזר על עצמו. כאן נתתי רשימה של אתרים שלדעתי (ולדעת רבים אחרים) הם בגדר חובה בטיול בקובה. כמובן שאם זמנכם קצר לא תוכלו לראות את כולם, אבל הרעיון הוא שלא כדאי לבקר במקומות אחרים לפני שהייתם באתרי החובה הנ"ל.

התייחסתי לשני זמנים בכל יעד: זמן מינימום שלדעתי לא כדאי לרדת ממנו, בלי קשר לכמה זמן יש לכם בטיול. אם אין לכם את הזמן הזה לפחות, אין טעם להגיע לאותו מקום ועדיף לחלק את הזמן בין מקומות אחרים. זמן רצוי, זהו הזמן שלדעתי צריך להקדיש לכל מקום כדי לראות ולעשות את הדברים המרכזיים שבו, ולהנות מהאוירה והאנשים. כמובן שמי שיש לו יותר זמן יוכל להנות עוד יום-יומיים בכל מקום.
מידע מפורט על כל יעד תוכלו למצוא בכתבות נפרדות.

הוואנה

בירת קובה בצפון האי, לרוב גם נקודת הכניסה והיציאה מקובה. זהו יעד חובה שאתם ממש לא רוצים לפספס . השהות בהוואנה יכולה להיות ממספר ימים בודדים ועד שבועיים(!) כי יש הרבה מאוד מה לעשות ולראות בהוואנה.
זמן: 3-5 ימים. למטייל הממוצע מספיקים 4 ימים בהוואנה. שימו לב שזה לא חייב להיות בבת אחת, ובדרך כלל זמן זה יחולק לשני חלקים, לפי המסלול (ראו בהמשך מסלולים מומלצים).

וינאליס

עיירה נחמדה ושקטה בצפון מערב קובה, שוכנת בלב אזור ירוק, בסיס לטיולי טבע ונוף .
זמן: 2-4 ימים. 3 ימים יספיקו בהחלט למספר טיולים באזור ולמנוחה.

טרינידד

עיירה קולוניאלית יפה במערב קובה, בסיס לטיולי שטח ולמנוחה.
זמן: 2-4 ימים

קמגוואי

במרכז קובה, העיר השלישית בגודלה. אין הרבה מה לעשות בקמגוואי, לתיירים היא משמשת בעיקר כנקודת מעבר בין הצפון והדרום. אני ממליץ לבקר בה למקסימום יום אחד על הדרך.

סנטיאגו דה קובה

בדרום קובה, העיר השניה בגודלה ובחשיבותה אחרי הוואנה.
זמן: 2-4 ימים. 3 ימים יספיקו, אלא אם אתם מטיילים בקובה בזמן הפסטיבל של סנטיאגו, ואז רצוי להשאר כשבוע, כי בזמן זה הרבה יותר מעניין ויש הרבה פעילויות.

ברקואה

בדרום מערב קובה, העיר עצמה לא משהו, אבל היא נמצאת בסביבה ירוקה ויפה עם אפשרויות טיול רבות.
2זמן: -4 ימים. 3 ימים למנוחה וטיולים באזור.

מסלולים מומלצים

כעת אתן מספר אפשרויות בסיסיות למסלולי טיול בקובה, בהתאם לזמן העומד לרשותכם. כל מסלול ניתן לשנות ולהתאים לאופי האישי של המטיילים.

צפון ומערב קובה - עד שבוע

יש שתי אפשרויות:
הוואנה –> וינאליס –> הוואנה
הוואנה –> טרינידד –> הוואנה
אפשר לשלב גם את ורדרו (עיירה על החוף, כשעתיים נסיעה מהוואנה).

צפון ומערב קובה - עד שבועיים

הוואנה –> וינאליס –> טרינידד –> הוואנה

כל קובה - מעל שבועיים (רצוי 3 שבועות ומעלה)

הוואנה –> וינאליס –> טרינידד –> קמגוואי –> סנטיאגו דה קובה –> [ ברקואה --> ] הוואנה. החזרה להוואנה נעשית בטיסה מסנטיאגו או מברקואה.

אפשרות שניה, מדרום לצפון:
סנטיאגו דה קובה –> [ ברקואה --> סנטיאגו דה קובה ] –> קמגוואי –> טרינידד –> וינאליס –> הוואנה

הערות
מברקואה יש לחזור לסנטיאגו לפני שממשיכים צפונה, כי אין אוטובוסים למקום אחר, אלא אם מצאתם נהג מקומי ליקח אתכם מברקואה לצפון.
כנ"ל למעבר ויניאלס-טרינידד, אין אוטובוס ישיר וצריך לעבור דרך הוואנה, אלא אם ארגנתם נסיעה ישירה עם מקומי.

כמה עולה טיול לקובה?

לפרטים על כסף קובני, וכמה עולה טיול בקובה, כולל דוגמאות למחירים, קראו את הכתבה על עלות טיול בקובה

יש לכם שאלות?
אם יש לכם שאלות בקשר לתכנון מסלול טיול בקובה, אתם מוזמנים להגיב כאן עם השאלות שלכם.

פופולריות: 69%

כסף קובני

מאת קובני | בקטגוריה טיפים לטיול בקובה יום שבת 17 במאי, 2008

סוגי מטבעות בקובה

יש שני סוגי מטבעות בקובה:

1. מונדו נסיונל (MN - Monedo Nacional) - הפזו של המקומיים. זהו המטבע לשימושם של הקובנים המקומיים, ואיתו ניתן לקנות את הדברים הפשוטים הזמינים לקובנים. לתיירים בדרך כלל אין מה לעשות עם המטבע הזה, כי רוב המוצרים והשירותים למקומיים פשוט לא נועדו לתיירים. גלידה ופיצה ברחוב זה פחות או יותר מה שתוכלו לקנות עם מונדו נסיונל.

2. פזו קונברטיבלה (CUC - Cuban Convertible Peso), ההגיה היא לפי הא"ב הספרדי. זהו הפזו לתיירים, ובאופן עקרוני כל דבר שתקנו יהיה במטבע הזה.שימו לב שהקובנים קוראים לפעמים לפזו קונברטיבלה "דולר", והוא אכן דומה בערכו לדולר, אבל הכוונה לפזו לתיירים, ולא למטבע האמריקאי, שהשימוש בו בקובה אסור.

היחס בין שני המטבעות הוא בערך 1 CUC לכל 24 MN
ההבדל המהותי בין המטבעות הוא שכל המוצרים והשירותים לתיירים נקובים בפזו קונברטיבלה, והם יקרים משמעותית ממוצר או שירות דומה למקומיים. הסיבה לכך היא שהממשלה הקובנית רואה בתיירות מקור הכנסה קל וחשוב, והיא דואגת לכך שתיירים ישלמו הרבה כסף. הכסף הזה מתגלגל לממשלה בדמות של מיסים גבוהים שמשלמים בעלי העסקים שעובדים עם תיירים . אל תתפלאו (וגם לא כדאי להתעצבן) אם על אותו שירות תשלמו פי 50 ממה שקובני ישלם (למשל כניסה לקפיטוליו בהוואנה), רק בגלל שאתם תיירים.

כמה שווה CUC?

נכון ליולי 2008, CUC אחד שווה בערך ל 0.7 יורו, או 3.8 ש"ח

מזומנים בקובה

אני ממליץ לקחת את רוב הכסף שלכם במזומן
1. עדיף לא לקחת המחאות נוסעים, כי זה די מסורבל להחליף אותם, והעמלות גבוהות. מי שבכל זאת מתעקש, בקובה מכבדים טרוולרס צ'קס של ויזה, אמריקן אקספרס או תומס קוק.
2. משיכת מזומן - אפשר למשוך כסף בבנקים או בכספומטים, והעמלה לא כל כך גבוהה כמו שנדמה, היא רק במעט גבוהה יותר ביחס למדינות אחרות בעולם.
אבל הבעיה היא שאין בנקים זמינים בכל מקום, ובטח שלא כספומטים. בהוואנה ובסנטיאגו לא תהיה לכם בעיה, אבל בעיירות הקטנות זה כבר סיפור אחר.
3. כמו כן, קחו אתכם כרטיס אשראי בינלאומי לגיבוי. בקובה מכבדים ויזה ומסטרקארד.

איזה מטבע להביא במזומן?

הכי טוב להביא אירו, ואחרי זה דולר קנדי (למרות שלי נראה שיותר טוב אירו, כי לישראלים יש יותר אפשרויות להשתמש באירו מאשר בדולר קנדי, וזה בטח בא לידי ביטוי כאשר אתם טסים לקובה דרך אירופה).
רבותי, אל תביאו דולר אמריקאי לקובה, כי על ההחלפה שלו לפזו תיירים תשלמו עמלה של 10%

המרת כספים

בכל מקום תיירותי (גם בעיירות הקטנות יותר) תמצאו משרד שנקרא Cadace ובו ניתן להחליף כסף, ועבור שער חליפין טוב.
השערים אמורים להיות זהים בכל סניפי קאדקה וגם זהים לשערים שבעמדת החלפת הכספים בשדה תעופה. מסיבה זאת מומלץ להחליף חלק מהכסף שלכם כבר שם, ולחסוך את העמידה בתור בתוך קובה.

טיפים

ברחוב המחירים לרוב נקובים בפזו מקומי, אם אתם קונים משהו ברחוב, שלמו במונדו נסיונל, אל תשאלו שאלות קידבג ואל תגישו למוכר מטבע של CUC.
קחו אתכם כמה מטבעות של פזו מקומי לכל מקום, שיהיה לכם למקרה הצורך.

הערה חשובה
אני ממליץ לכם לבדוק באתר של הבנק של קובה אם אין שינוי במדיניות הכספים, בעיקר בנוגע לשערי המרה, ויזות והמחאות נוסעים.

פופולריות: 37%

תחבורה בקובה

מאת קובני | בקטגוריה טיפים לטיול בקובה יום רביעי 14 במאי, 2008

כמו בכל מדינה, גם לקובה מספר אמצעי תחבורה שמשמשים את התיירים.

טיסות

כבר כתבתי על טיסות פנימיות בקובה, ומומלץ מאוד לקחת טיסה כזו אם אתם מבקרים גם בצפון קובה וגם בדרומה.

רכבות

לא רלוונטי, אין חיה כזו, שכחו מזה. הרכבת היחידה שאולי תעלו עליה היא רכבת ישנה נושנה, שנוסעת ברחבי העמק שליד טרינידד, וגם זה קוריוז תיירותי ולא אמצעי תחבורה נורמלי.

אוטובוסים בקובה

יש שתי חברות, ויאסול ואסטרו. אני אומר לכם חד משמעית, סעו עם ויאסול, תשאירו את אסטרו לקובנים.
לויאסול אוטובוסים טובים, ממוזגים ונוחים. המחיר סביר ואין כמעט עיכובים (יחסית לקובה, כמובן). בתקופות שיש הרבה מאוד תיירים, יתכן מחסור במקומות, ומומלץ להזמין מקום מוקדם ככל האפשר.

איך זה עובד?

אל תשכחו שאתם בקובה, לא בארץ, ולכן יש לדעת את המגבלות הבאות:
יש להזמין מקום מראש, אחרת לא יהיה לכם מקום.
ההזמנה מתבצעת רק בתחנות של ויאסול, בזמן שהפקידות נמצאות שם (וזה בשעות היום בלבד, לא בערב).
אי אפשר להזמין מתחנה אחרת (כלומר כרטיס לאוטובוס שיוצא מעיר מסויימת תוכלו לקנות רק בתחנה שבאותה העיר).
אי אפשר להזמין בטלפון, דרך משרדי נסיעות, בתי מלון ושאר המצאות של המאה ה 21. אבל כן אפשר להזמין מקום באינטרנט, עם הויזה! בעצם..לא , אי אפשר.

זמני נסיעה

זה קטע באמת מעצבן. לכל קו יש 1-3 אוטובוסים ביום, לרוב 1-2, זה יגביל אתכם בתכנון הטיול ולכן יש לקחת זאת בחשבון.

קוי אוטובוס

עוד משהו שהקובנים יכולים לשפר. יש קוים בין הערים הגדולות ואתרי התיירות המרכזיים בקובה, אבל לאו דווקא קוים ישירים. למשל, אין אוטובוס בין וינאליס לטרינידד, חייבים לעבור דרך הוואנה ולהחליף אוטובוס, וזה אומר ברוב המקרים שאתם צריכים להשאר לילה בהוואנה בין לבין. מה עושים במקרה כזה? הפתרון הכי טוב הוא קובני שיסיע אתכם ישירות, ראו בהמשך הסבר על מוניות.

טיפים לאוטובוסים של קובה

המזגנים של ויאסול מקפיאים, בגד ארוך הוא ממש חובה!
הגיעו לתחנה מוקדם, יהיה שם תור ובלגן, כי רובם תיירים, האוטובוס מאחר, אף אחד לא באמת יודע מאיזה רציף האוטובוס יוצא,מה עושים עם התיקים וכולי.
אז מה עושים עם התיקים? יש מישהו ששם לכם פתק על התיק שאמור לזהות אתכם (תואם לכרטיס שלכם), והוא יעמיס את כל התיקים לאוטובוס. בירידה מהאוטובוס תאלצו לחכות שהתיקים יורדו, לא תוכלו לקחת אותם לבד.
גלשו לכאן למידע על זמנים וקוים של האוטובוסים של ויאסול.

מוניות בקובה

יש שני סוגים של מוניות בקובה

המוניות הרשמיות, כלומר אלה שיש להם רישיון להסיע תיירים. הם משלמים מס גבוה למדינה, ולכן גם אתם תשלמו הרבה כסף.
המוניות הלא רשמיות, שחלקן מזכיר מוניות במראה, וחלקן הן סתם רכבים רגילים. המשותף לכולם הוא שהם לא רשמיים, או פשוט "חאפרים". אצלם תשלמו הרבה פחות, אבל גם לא בטוח שתגיעו ליעדכם, כי לחברה האלה יש בדרך כלל רכבים ישנים ולא כל כך מטופלים, כך שיש להם הרבה מאוד תקלות. מה שבטוח, נסיעה עם קובני מקומי ולא עם מונית רשמית היא חוויה מעניינת ומומלצת.

טיפים למוניות בקובה

אל תפנו ישר למוניות הרשמיות, כי הן יקרות. גששו בסביבה, תמיד יהיה איזה מקומי עם רכב שיסיע אתכם לאן שתרצו תמורת כסף, וזה תמיד יהיה זול יותר ממונית.
אל תבהלו אם נתקעתם בדרך, הנהג ברוב המקרים הוא גם מכונאי מדופלם, ותוך כמה דקות תמשיכו בנסיעה.
אל תבהלו אם עוצר אתכם שוטר, אתם לא מעניינים אותו, הוא פשוט רוצה לתת לנהג דו"ח על זה שהסיע תיירים.
מסיבה זו בדיוק יכול להיות שמסלול הנסיעה שהנהג יבחר בו יהיה פתלתל ומוזר, כדי לחמוק מהמשטרה (הקנסות גבוהים, וקנס שכזה בדרך כלל יהיה גבוה יותר ממה שתשלמו על הנסיעה).
אם פספסתם אוטובוס, זה הזמן לחפש מונית (לא רשמית) שתקח אתכם ליעדכם תמורת מחיר שהוא רק קצת יותר גבוה ממחיר של כרטיס בויאסול. שווה ומומלץ, החוויה בחינם.

ביסי-טקסי

הטקסי אופניים הקובני, הוא תלת אופן מוזר עם 2 מושבים (כמו ספסל קטן) מאחור, רואים אותם בערים הגדולות, וגם בעיירות. פתרון טוב, זול ונחמד לניידות בעיר, למרות שאני תמיד העדפתי ללכת ברגל ולספוג את אווירת המקום, ולא לדלג ממקום למקום בכלי רכב כלשהו (כל עוד המרחק הוא סביר).

השכרה בקובה

לדעתי ממש לא רלוונטי להשכיר רכב בקובה. כדי להגיע למקומות שבהם אתם רוצים לטייל אפשר לקחת אוטובוס או מונית, ואני לא רואה שום יתרון או חסכון של כסף בהשכרת רכב.
לגבי השכרת אופנועים, זה כבר סיפור אחר. אפשר ורצוי להשכיר אופנועים לכמה שעות או ליום שלם, ולעשות איתם טיול בסביבה הקרובה. האופנועים יהפכו את הסביבה בה אתם נמצאים לנגישה יותר, וגם יש בנסיעה בהם חוויה נחמדה.

פופולריות: 13%

הגלידה של קובה

מאת קובני | בקטגוריה טיפים לטיול בקובה יום ראשון 11 במאי, 2008

אין כמו גלידה בקיץ, ובקיץ של קובה זה ממש נדרש!
אפשר לאכול גלידה ברחוב, אבל לא מומלץ מטעמי בריאות. האפשרות הטובה יותר היא לאכול מהגלידה המפורסמת של קובה, הקופלייה. את הגלידריה המפורסמת קופליה אפשר למצוא בערים הגדולות, אני נתקלתי בהן בהוואנה ובסנטיאגו דה קובה.

הגלידריה עצמה היא מבנה די גדול (יחסית לגלידריה) בן 2 קומות. יש כמה כניסות בקומת הקרקע, ובכל אחת יש תור ארוך של קובנים ותיירים (התור באמת ארוך ויכול להגיע אפילו לשעה).

לפני כל כניסה יש שלט ועליו רשומים טעמי הגלידה הזמינים באותו היום, ובתחילת התור יש עובדת שמכניסה את האנשים לפי המקום שמתפנה בפנים.
אצלנו היה רשום וניל, תות ושוקולד, אבל תוך כדי עמידה בתור נגמר השוקולד, ומישהי יצאה החוצה ומחקה אותו מהרשימה. מי שממש אוהב גלידה בטעם שוקולד יאלץ לחכות כמה ימים עד שתגיע הספקה חדשה. (יש לציין שזה מצב טוב, בסנטיאגו דה קובה ביום שהגענו לשם לא נשארה גלידה בכלל, והעובדות שהיו שם גם לא ידעו להגיד מתי יגיע משלוח חדש, כולם פשוט ישבו בחוץ להנאתם ולא עשו כלום..)

כשנכנסים פנימה מלצרית מובילה את הקונים למקום הישיבה שלהם, ולוקחת את ההזמנה. להזמין גלידה בקופלייה זה לא עניין מסובך יותר מדי, במיוחד כשיש רק שני טעמים, וניל ותות, אז זה מה שהזמנו.

הגלידה מגיעה עם כמה ביסקויטים קטנים וחביבים, וכוס מים שכמובן לא נוגעים בה, אלא מוציאים מהתיק את המים המינרלים שקנינו כמה שעות לפני כן.
בכלל שעמדנו כחצי שעה בתור, רצינו למצות את העניין, אז קנינו הרבה מאוד גלידה. מסתבר שכולם עושים את זה, ואפשר לראות את כל השולחנות עמוסים בצלוחיות הגלידה הצבעוניות.

התשלום הוא בפזו מקומי, 5 מונדו נסיונל למנה של 3 כדורים גדולים, שזה ממש בחינם (גלידה ברחוב עולה פזו אחד בלבד, אבל אין בכלל מה להשוות, לא בכמות ולא באיכות).

בתאבון!

פופולריות: 11%